73 שנים אחרי מלחמת השחרור זוכה מרים אדליסט לענוד את דרגות הקצונה שהוענקו לה במהלך המלחמה ונשכחו.
מרים אדליסט, דיירת משען רמת אפעל בת 96, סוגרת בימים אלה מעגל.
מרים אדליסט בת ה93 סוף סוף זוכה לענוד את דרגות הקצונה שהוענקו לה במלחמת השחרור
דרגות קצונה שהוענקו לה בימי קרבות מלחמת השחרור נשכחו בלהט הקרב ורק בימים אלה זכתה לענוד את דרגון הסגן שהוענקו לה על פועלה במלחמה. זאת הודות לפעולה מאומצת של העובדת הסוציאלית המלווה אותה במשען אפעל. העו"סית יעל פנתה לצהל לגורמים המתאימים ולאחר בחינת העובדות והסיפור ההסטורי שוגרו דרגות הסגן אל מרים אדליסט בת ה 96.
מרים, ילידת גרמניה עלתה ארצה עם משפחתה ב 1933 לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.
כשסיימה את גימנסיית רחביה הוחלט שתיסע לאנגליה להשלים את לימודי האנגלית שלה. רחל נסעה ללונדון והתגוררה אצל קרובי משפחתה.
זמן קצר מאוד אחר כך נודע למרים על האסון הנורא שקרה בירושלים בימי המנדט הבריטי. שם 3 חיילים בריטים פוצצו את רחוב בן יהודה והיו המון קורבנות. ולכן היא החליטה לחזור לירושלים ולעזור להוריה.
כשהגיע לישראל היא הייתה בשיירה האחרונה שהצליחה להגיע לירושלים. מרים נסעה ברכב המשוריין כאשר נהג הרכב הצביע על אדם שצעק לאורך חוף הים לעבר האוניה שעמדה להחזיר אותו לבריטניה. זה היה המושל הבריטי. ואז הבינה באותו הרגע שהמנדט הבריטי הסתיים וזה עורר שמחה רבה בקרב הנוסעים בשיירה. אחרי 6 שעות נסיעה היא הגיע לירושלים אחרי שירו עליהם מכל עבר.
היא חשבה שתנוח מספר ימים בירושלים אך מיד למחרת בבוקר הגיעו חבריה וביקשו ממנה שתתגייס לעזור להם בעיר כי היו המון פצועים והרוגים. מרים התגייסה למשימה ועבדה יום ולילה. ולאחר זמן מה הקימה בית חולים בבניין מאולתר שהיה בית הספר לדיפלומטים. לאחר מכן כשבית החולים הזה התמלא בפצועים ולא היה כבר מקום. הצבא נתן לה בניין נוסף שבו היא הקימה בית חולים נוסף. וגם הוא התמלא בהמון פצועים.
הצבא גם ביקש ממנה שתעזור גם בבית חולים דג'ני ביפו. זה היה בבית חולים לכרותיי גפיים. היא נסעה כל הלילה לבית החולים הזה כדי לעזור לפצועים.
למרים הוענקה דרגת קצונה בעקבות פעילותה בזמן המלחמה אך היא שכחה לקחת את הדרגות כי הייתה כל כך עסוקה. רק לאחר הרבה שנים בעודה במשען נזכרה שלא לקחה את הדרגות וביקשה מהעו"סית יעל שתעזור לה בזה. ואכן יעל הצליחה לאתר את דרגות הקצונה של מרים.